בעיה בייצור
למה מידות הבגד משתנות אחרי כביסה?
שלוש התנהגויות שונות מתוארות בדרך כלל כהתכווצות, ולכל אחת מהן סיבות ופתרונות משלה. הרפיה היא התאוששות הבד ממתח, התכווצות שיורית היא כיווץ של הסיב והמבנה במים ובחום, וגדילה היא בגד שמתארך או מתרחב בלבישה. טבלת מידות שלא מציינת אם היא חלה לפני הכביסה או אחריה לא יכולה להבחין בין אף אחת מהן.
מה רואים
הסחורה נבדקה מול טבלת המידות ועברה, ואחרי הכביסה הביתית הראשונה אורך הגוף קצר, החזה צר יותר, ובמקרים מסוימים בגד מבד מכנסיים כבד (bottom-weight) דווקא גדל. השינוי עקבי לאורך ההזמנה ולא אקראי.
תוכן העניינים
זה ויכוח טכני נפוץ בענף הביגוד, ולעיתים קרובות הוא נובע מהנחה שלא נאמרה ולא מטעות ייצור. המפעל מדד את הבגד במצב שבו הוא יצא מהקו. הקונה מדד אותו אחרי כביסה. שתי המדידות יכולות להיות נכונות, והמפרט מעולם לא אמר איזו מהן קובעת.
שלוש התנהגויות, מילה אחת
| התנהגות | מה גורם לה | איך היא נראית | איפה מתקנים אותה |
|---|---|---|---|
| הרפיה | בד שהוחזק במתח בזמן הסריגה, הצביעה והגימור, ומתאושש ברגע שהוא משוחרר | בעיקר קיצור באורך, שמופיע בכביסה הראשונה ואז נעצר ברובו | גימור הבד והרפיה לפני הגזירה |
| התכווצות שיורית | תפיחת הסיב וכיווץ המבנה במים ובחום | מתקדמת לאורך הכביסות הראשונות, חמורה יותר בטמפרטורות גבוהות ובייבוש במייבש | בחירת הבד, הגימור ותוספת הפיצוי בגזרה |
| גדילה (growth) | כשל בהתאוששות האלסטית, או מבנה שנמתח תחת עומס | הבגד מתארך או מתרחב בלבישה ולא בכביסה; נפוץ בברכיים, בישבן ובמנז'טים | תכולת האלסטן וההתאוששות של הבד, ומפרט הריב |
בסריגי כותנה שולטות שתי הראשונות. בדים עם אלסטן יכולים להראות התכווצות וגדילה בו-זמנית, להתכווץ בכביסה ולהימתח בלבישה, ולכן הם צריכים מפרט שמתייחס לשתיהן.
למה שתי המדידות לא מסכימות
לפני שמניחים שיש פגם, כדאי לוודא ששני הצדדים מדדו את אותו הדבר. ארבעה משתנים מסבירים חלק גדול מהפער.
- מצב. האם הבגד נמדד כפי שיוצר, או אחרי כביסה? זו השמטה נפוצה במפרט טכני. במוצר שעובר כביסה או צביעה אחרי התפירה יש מצב נוסף שצריך להגדיר, כי התהליך הזה משנה את המידות עוד לפני שהבגד נשלח.
- זמן הרפיה. בגד שנמדד מיד אחרי הגיהוץ נמדד אחרת מאותו בגד אחרי מנוחה. מפעלים נוהגים לתת לסחורה המוגמרת להתייצב לפני המדידה הסופית.
- שיטה. חזה שנמדד 2.5 cm מתחת לבית השחי וחזה שנמדד בנקודה הרחבה ביותר הם שני מספרים שונים על אותו בגד. נקודות מדידה צריכות להיות מוגדרות, לא רק מכונות בשם.
- מתח. בדים סרוגים ובדי סטרץ' אפשר למדוד בשטוח וברפיון או במתיחה קלה. בבגדי סטרץ' הטבלה חייבת לומר "ברפיון", אחרת שני אנשים לעולם לא יגיעו לאותו מספר.
שרשרת הבדיקות שמכריעה
שינוי מידות ניתן למדידה לפי שיטות מפורסמות, וברגע שתוכנית משתמשת בהן הוויכוח הופך לחשבון. שלושה תקני ISO עובדים יחד.
- ISO 3759 מכסה את הכנת הדגימה, סימונה ומדידתה, כולל סימוני הייחוס שמסמנים לפני הטיפול.
- ISO 6330 מגדיר את נוהלי הכביסה והייבוש הביתיים, כולל חומרי כביסה לייחוס ובדי מילוי (ballast), כך שכביסה תהיה ניתנת לשחזור ולא משוערת.
- ISO 5077 מגדיר איך קובעים את שינוי המידות מתוך המדידות לפני ואחרי.
הערך המעשי הוא שמפרט יכול אז לומר משהו שאפשר לאכוף: שינוי מידות בטווח אחוז מוגדר באורך וברוחב אחרי נוהל כביסה מוגדר בשמו, בבדיקה לפי השיטות האלה. בלי זה, תלונת התכווצות היא הכביסה של צד אחד מול הכביסה של הצד השני.
איך מפעל שולט בזה
שני אמצעי בקרה עושים חלק גדול מהעבודה, ושניהם קורים לפני הגזירה. הבד עובר הרפיה אחרי פתיחת הגלילים, כדי שלא ייפרס וייגזר במתח, והגזרה כוללת תוספת פיצוי לפי ההתנהגות שנבדקה של הבד, כך שהבגד יגיע למידות הטבלה אחרי הכביסה ולא לפניה. קומפקטינג בשלב הגימור מצמצם מלכתחילה את התנועה שנשארת בבד.
מה שמפעל לא יכול לעשות הוא לתקן בד לא יציב במכונת התפירה. אם בד מעולם לא נבדק ומתברר שהוא זז ארבעה אחוזים באורך, כל בגד שנגזר ממנו נושא את ההתנהגות הזאת.
על מי מוטלת האחריות
מפרט הקונה
- לציין אם טבלת המידות חלה לפני הכביסה או אחריה
- להגדיר כל נקודת מדידה ואיך מודדים אותה
- לציין את נוהל הכביסה והייבוש שהמוצר חייב לעמוד בו
- לקבוע גבול לשינוי המידות ולדרוש שייבדק
- להתאים את תווית הטיפול למה שנבדק
ביצוע במפעל
- לבדוק את הבד לפני הייצור הסדרתי ולדווח על התוצאה
- להרפות את הבד לפני הפריסה והגזירה
- לבנות את תוספת הפיצוי שנבדקה לתוך הגזרה
- לתת לסחורה המוגמרת להתייצב לפני המדידה הסופית
- להתריע בשלב אישור הבד אם הבד שנבחר לא יכול לעמוד בגבול
אם זה כבר קרה
- מודדים יחידה לא מכובסת מאותו משלוח מול הטבלה. אם היא עוברת, הסחורה יצאה מהמפעל תקינה והשאלה היא על התנהגות הבד, לא על איכות העבודה.
- מכבסים יחידה שנייה בתנאים שמצוינים במפרט שלכם ומודדים שוב, תוך תיעוד הנוהל המדויק.
- משווים את שתיהן לדוגמה המאושרת החתומה, מכובסת ולא מכובסת אם יש לכם את היחידות.
- קובעים אילו מידות זזו ובכמה, בסנטימטרים ובאחוזים.
- ואז מכריעים בשאלה המסחרית: האם הבד חרג מגבול שסוכם, או שמעולם לא סוכם גבול. שתי האפשרויות מובילות לשיחות שונות.
קביעת הגבולות ותקן הביקורת מראש מכוסה במדריך בקרת האיכות, ואיך בונים מידות וטולרנסים מוסבר במדריך הגזרה והגריידינג. איך מתכננים בדיקה לפני הייצור הסדרתי ואיך קוראים את התוצאה שלה מכוסה בבדיקות כביסה לפני ייצור סדרתי.
שאלות שעולות מכאן
התכווצות מסוימת היא נורמלית?
כן. סריגי כותנה במיוחד זזים בכביסה הראשונה, ואף תהליך גימור לא מסלק את כל זה. מה שהופך אותה למקובלת או לא הוא אם היא נמצאת בתוך גבול שסוכם ונבדק לפני הייצור.
למה האורך מתכווץ יותר מהרוחב?
כי בד סרוג מוחזק במתח לאורך במהלך הייצור והגימור, ולכן רוב המתח האגור משתחרר בכיוון הזה. גם הרוחב יכול להשתנות, ובמבנים מסוימים הבד מתרחב בזמן שהוא מתקצר.
הגזרה יכולה לפצות על התכווצות?
כן, וזה מה שנעשה בדרך כלל. הגזרה נגזרת גדולה יותר בשיעור שנבדק, כך שהבגד מגיע למידות הטבלה אחרי הכביסה. זה עובד רק אם הבד נבדק קודם, ולכן הסיכון האמיתי הוא בד שלא נבדק ולא ההתכווצות עצמה.
הבגדים שלנו התארכו במקום להתקצר. זה אפשרי?
כן, ובדרך כלל זו גדילה ולא התכווצות. מבנים עם אלסטן יכולים להימתח בלבישה ולא להתאושש לגמרי, ובדים כבדים יכולים לצנוח תחת משקלם. זו בעיה במפרט ההתאוששות ולא בעיית כביסה.
רוצים שהטבלה והלקוח יסכימו?
שלחו את טבלת המידות שלכם ואת הכביסה שהמוצר יעבור. אנחנו נאשר אם הבד יכול לעמוד בה, נציע את הבדיקה, ונציין בבירור אם הטבלה חלה לפני הכביסה או אחריה.
בקשו סקירה של טבלת מידות
