Voyager Textile

ייחוס חומרים

איך בוחרים בד לייצור ביגוד

מפרט בד הוא חמש החלטות, לא אחת: מבנה, הרכב, חוט, משקל וגימור. המשקל הוא הנתון שכולם מצטטים והפחות אינפורמטיבי בפני עצמו, כי אותו משקל ב-g/m² בשני מבנים שונים נותן שני בגדים שונים לגמרי.

בעיות בד רבות בייצור ביגוד מתחילות במפרט חסר ולא במפעל בד גרוע. בריף שאומר "ג'רסי כותנה 180 GSM" משאיר לפחות שלוש החלטות פתוחות, ומפעל הבד יקבל אותן, באופן סביר, בדרך שמתאימה למלאי שלו. המדור הזה הוא חומר הייחוס להחלטות האלה: מהו כל מבנה, איך הוא מתנהג, ומה לציין כדי שהצעת המחיר והאספקה יתארו את אותו הבד.

חמשת החלקים של מפרט בד

החלטהמה היא קובעתדוגמה
מבנהאיך הבד בנוי, וזה מה שמכריע מתיחות, נפילה, התנהגות הקצוות ופני השטחסינגל ג'רסי, אינטרלוק, פיקה, פרנץ' טרי, ריב, טוויל
הרכבהתנהגות הסיב: נוחות, לחות, התכווצות, צביעה ואיזה עיטור אפשרי100% כותנה סרוקה, 95% כותנה עם 5% אלסטן, 100% פוליאסטר
חוטאיך הבד נראה ומרגיש אחרי לבישה וכביסהסרוקה או מנופצת, רינג-ספאן או אופן-אנד, מספר החוט, שזור או יחיד
משקלצפיפות ומלאות, ומכפיל ישיר של עלות והובלהמשקל יעד ב-g/m² עם טווח מקובל
גימוריציבות מידות, פני שטח ומגע ידקומפקטינג, הברשה, כביסת אנזימים, גימור פיץ' (peached), קיבוע בחום
כל אחד מאלה שנשאר לא מצוין הוא החלטה שנמסרת למישהו אחר.

החוט הוא החלטה שמושמטת לעיתים קרובות, והוא מה שהלקוח מרגיש אחרי עשר כביסות. מכותנה סרוקה הוסרו הסיבים הקצרים, ולכן היא חלקה יותר ומייצרת פחות פילינג מכותנה מנופצת (carded); חוט רינג-ספאן (טווי בטבעת) דק ורך יותר מחוט אופן-אנד. שני בדים עם הרכב ומשקל זהים יכולים להיות שונים מהותית רק בשתי השורות האלה.

למה משקל לבדו מכריע מעט מאוד

סינגל ג'רסי של 200 g/m² ופיקה של 200 g/m² אינם ניתנים להחלפה זה בזה: אחד נופל רך והשני שומר על צורתו. פרנץ' טרי של 300 g/m² ופוטר מוברש של 300 g/m² מרגישים אחרת מבפנים ומתנהגים אחרת תחת הדפס. המשקל הוא קיצור דרך שימושי בין אנשים שכבר סיכמו את המבנה, ולפני כן הוא מטעה. המושג עצמו, כולל טווחים אופייניים לפי בגד, מכוסה במדריך ה-GSM.

מה השימוש המיועד באמת מכריע

דרך יעילה לתת בריף לבד היא לתאר את חיי המוצר ולא את הבד. ארבעה דברים נגזרים מזה ישירות.

  • איך יכבסו אותו. כביסה תכופה בחום או במכבסה תעשייתית דוחפת את המפרט לתערובות עשירות בפוליאסטר, בזכות יציבות המידות ושמירת הצבע, יהיה מגע היד המועדף אשר יהיה.
  • איפה ילבשו אותו. האקלים קובע את המשקל בצורה הרבה יותר הגיונית מהמיצוב. קפוצ'ון כבד הוא מוצר גרוע בשוק חם, לא משנה כמה פרימיום הוא נראה.
  • איך יעטרו אותו. סובלימציה דורשת פוליאסטר. רקמה צפופה צריכה בסיס יציב. משטחים מוברשים מרככים פרטי הדפס עדינים. החלטה נפרדת על הבד ועל העיטור היא הדרך שבה תוכניות שלמות נפגעות.
  • כמה זמן הוא צריך להחזיק. עמידות פני השטח והתנהגות הצבע הן תכונות שמציינים במפרט ובודקים, לא תכונות שמקווים להן. שתיהן מכוסות בפילינג בבד ובעמידות צבע.

שלושה מסלולי רכש, שלושה לוחות זמנים שונים

מסלולמה הוא אומרהשפעה על הפרויקט
בד זמין, צבע מלאיבד קיים שכבר יוצר ונצבעהמהיר ביותר. בחירת הצבע מוגבלת לכרטיס הגוונים
בד זמין, צבע מותאםבד קיים שנצבע לפי הייחוס שלכםמוסיף ללוח הזמנים אישור לאב דיפ וצביעה, ומינימום לצבע
בד מפותחנסרג או נארג לפי מפרט שלא קיים כמלאיהמסלול הארוך ביותר, והיחיד שנותן שליטה מלאה במבנה ובמשקל

הבד הוא בדרך כלל הפריט עם זמן האספקה הארוך ביותר בפרויקט ביגוד, ולכן מקומה של שיחת הבד הוא בשלב הפנייה ולא אחרי הדוגמאות. ייצור בצבע Pantone מותאם ב-Voyager Textile מתחיל מ-300 יחידות, ומנגנון האישור מפורט במדריך התאמת הצבע.

רכש בד בטורקיה

Voyager Textile מייצרת בטורקיה, לצד בסיס בדים מקומי גדול: מפעלי סריגה שמייצרים ג'רסי, אינטרלוק, פיקה, טרי ופוטר, מפעלי אריגה שמייצרים בדים למכנסיים ולביגוד עבודה, ויכולות הצביעה והגימור שמלוות אותם. מפעלי בד טורקיים מפרסמים מפרטי פריטים באותם מונחים שמשמשים לאורך המדור הזה, בדרך כלל כמספר חוט, הרכב ומשקל עם טולרנס, למשל סינגל ג'רסי כותנה סרוקה 24/1 ב-175 g/m² או פיקה כפול 30/1 ב-200 g/m².

ההשלכה המעשית לקונה היא איטרציה קצרה יותר. אפשר להכין דוגמית בד, לתקן ולצבוע בלי שרשרת אספקה מרוחקת באמצע, וזה חשוב במיוחד בצבע מותאם ובבדים מפותחים. זה לא אומר שכל בד זמין מקומית: למינטים טכניים, מבני ביצועים מיוחדים וחלק מהחוטים מיובאים כמו בכל מקום, ומפעל צריך לומר מה שייך לאיזו קבוצה ולא לרמוז שהכול מקומי.

כתיבת מפרט בד שמפעל בד יכול לתמחר

מה לציין

כל מה שאין לכם תשובה עליו הופך לשאלה בשלב הצעת המחיר, וזה בסדר כל עוד שואלים ולא מניחים.

  • מבנה, בשמו המדויק: סינגל ג'רסי, אינטרלוק, פיקה יחיד או כפול, פרנץ' טרי, פוטר תלת-חוטי, ריב 1x1 או 2x2, טוויל
  • הרכב באחוזים, כולל אלסטן
  • איכות החוט היכן שזה משנה: סרוקה או מנופצת, רינג-ספאן או אופן-אנד, מספר החוט
  • משקל יעד ב-g/m² עם טווח מקובל
  • גימור: קומפקטינג, הברשה, כביסה, קיבוע בחום, או ללא
  • גישה לצבע: גוון מלאי או מותאם, עם קודי ייחוס
  • כל דרישת ביצועים, עם שיטת הבדיקה שתוכיח אותה
  • העיטור שהבד צריך לקבל
  • כמות, כדי שמפעל הבד יידע אם מדובר במשיכה מהמלאי או בריצת ייצור

מה לבדוק לפני אישור בד

  1. מששו דוגמית בד פיזית. מגע היד הוא התכונה היחידה ששום מפרט לא מעביר.
  2. בדקו אטימות בצבע בפועל, במתיחה אם הבגד יילבש מתוח.
  3. אמתו את המשקל במקום לקבל את הכתוב בתווית, במיוחד בהזמנה ראשונה מספק חדש.
  4. כבסו דוגמית בתנאים שהמוצר יעמוד בהם, ואז מדדו אותה והסתכלו על פני השטח.
  5. בדקו את הצבע מול הסטנדרט המאושר בתאורה מבוקרת, לא על שולחן.
  6. אשרו שבייצור הסדרתי ישמשו אותו מספר פריט, אותו חוט ואותו גימור כמו בדוגמה.

הנקודה האחרונה גורמת צרות רבות. דוגמה שנתפרה מבד זמין וייצור סדרתי מאצווה אחרת עם גימור אחר לא יתנהגו אותו דבר, וזה הנושא של למה הייצור הסדרתי שונה מהדוגמה המאושרת.

עמודי הבדים

כל עמוד מכסה חומר אחד על פני כל בגד שמשתמש בו: איך הוא בנוי, איך הוא מתנהג בייצור ובלבישה, משקלי רכש אופייניים, ומה לציין במפרט.

סריגי כותנה ותערובות

המבנים שמאחורי חולצות טי, חולצות פולו, סווטשירטים וקפוצ'ונים, וההתנהגות שמגיעה עם כל אחד מהם.

יודעים מה הבגד אבל לא מה הבד?

תארו את המוצר, איפה ילבשו אותו, איך יכבסו אותו ואיך הוא אמור להיות ממותג. זה מספיק להצעת בד עם מבנה, משקל וגימור, ולדוגמית בד שאפשר להרגיש לפני שמתחייבים למשהו.