איך מכינים קבצי ארטוורק להדפסה ולרקמה

קובצי עיצוב שאינם שמישים או מגיעים באיחור יכולים לעכב דוגמאות או ייצור. יש לאשר מוקדם את דרישות הקבצים, המידות ומועדי האישור עם מבצע העיטור ולסמן בבירור את הגרסה המאושרת.

המדריך הזה מפרט הכנת קבצים. באיזו שיטת עיטור להשתמש מלכתחילה מפורט בהשוואת השיטות.

וקטור או ראסטר: השאלה הראשונה

קובץ וקטור מתאר צורות באופן מתמטי, ולכן אפשר להגדיל אותו לכל גודל בלי לאבד איכות. קובץ ראסטר הוא רשת של פיקסלים, ולכן הגדלה פוגעת בו. לוגואים, כיתוב וגרפיקה שטוחה צריכים להיות וקטור. תצלומים ואיורים מצוירים הם בהכרח ראסטר.

רזולוציה: מודדים אותה בגודל ההדפסה

יש להעריך רזולוציית רסטר בגודל ההדפסה הסופי. כ־300 פיקסלים לאינץ' (ppi) הם יעד התחלתי שימושי, אך יש לאשר את הדרישה לעיצוב ולתהליך. ברוחב 25 ס״מ, 300 ppi דורשים כ־2,953 פיקסלים. שינוי תווית הרזולוציה אינו מחזיר פרטי תמונה חסרים.

כששולחים קובץ ראסטר, יש לציין את רוחב ההדפסה המיועד בסנטימטרים. השורה הבודדת הזו מאפשרת למעטר לאשר מיד אם הקובץ שמיש.

פונטים ואפקטים

• המירו טקסט לקווי מתאר או ספקו גופנים אם הרישיון מתיר זאת. יש לוודא שקובץ הייצור שומר על צורת האותיות הרצויה; גופנים חסרים עשויים להיות מוחלפים או למנוע פלט תקין.
• לשטח אפקטים או לתייג אותם בבירור. צל נופל, זוהר ושקיפות מתנהגים אחרת בכל שיטת הדפסה, ועלולים לייצר מסגרות או הילות נראות לעין.
• להימנע מקווים דקים מאוד (hairline). קווים דקים מאוד עלולים להיעלם בהדפסה, ולא ניתן לרקום אותם כלל.
• לבדוק את גודל הטקסט המינימלי לשיטה שנבחרה. הדפסה מתמודדת עם טקסט קטן הרבה יותר טוב מרקמה.

צבע: מציינים אותו, לא מתארים אותו

מסכים מציגים צבע ב-RGB, הדפסה עובדת במרחבי צבע אחרים, וכל מכשיר מציג אחרת. צבע שנראה נכון על המסך שלכם הוא לא הנחיה.

• בהדפסת רשת בצבעי ספוט יש למסור רפרנסים של Pantone לצבעים קריטיים. הדפסת פרוצס ופרוצס מדומה משתמשת בהפרדות צבע וברשתות נקודות; יש לסכם את השיטה עם המדפיס.
• בהדפסה דיגיטלית, יש לתת הפניה לכל צבע קריטי ולצפות להתאמה קרובה ולא מדויקת, ואז לאשר סטרייק-אוף מודפס.
• ברקמה, הצבעים נבחרים מטווח הגוונים של יצרן החוטים. קוד Pantone משמש לבחירת החוט הקרוב ביותר, לא לצביעתו.
• בסובלימציה, יש לאשר סטרייק-אוף מודפס על הבד בפועל, כי דיו, נייר, בד וחום כולם משפיעים על התוצאה.
• אם צבע הבגד חייב להתאים לארטוורק, כדאי לציין זאת, ולעיין במדריך התאמת צבע Pantone.

דרישות ספציפיות לשיטה

הדפסת משי

יש לספק עיצוב וקטורי מתאים או תמונת רסטר ברזולוציה גבוהה, עם צבעי ספוט מסומנים לפי הצורך. יש לסכם מי מכין את ההפרדות. מספר הרשתות תלוי בהפרדות, כולל שכבת בסיס; מעברים ותצלומים יכולים להשתמש ברשתות נקודות במקום ברשת נפרדת לכל גוון נראה.

DTF ו-DTG

יש לספק קובץ ברזולוציה גבוהה בגודל ההדפסה, עם רקע שקוף באמת ולא לבן, אלא אם הלבן הוא חלק מהעיצוב. חשוב לזכור שעל בגדים כהים מודפסת שכבת בסיס לבנה מתחת לעיצוב, ולכן כל דבר שאמור להיראות כמו צבע הבגד חייב להיות שקוף בפועל, לא לבן.

רקמה

רקמה משתמשת בתוכנית תפרים לעיצוב, לגודל, לבד ולציוד. הכנת התוכנית כוללת החלטות על סוג, כיוון וצפיפות תפרים, בסיוע תוכנה אפשרי. יש לסכם עלויות והיקף שינויים. שינוי גודל עשוי לכלול חישוב תפרים מחדש או עריכה נוספת; יש לאשר דוגמת רקמה בגודל הייצור.

• יש לספק את גרסת הוקטור הטובה ביותר של הלוגו, ואת הגודל הפיזי המיועד.
• יש לצפות שפרטים עדינים וטקסט קטן מאוד יפושטו. לתכים יש גודל מעשי מינימלי.
• יש לצפות שגרדיאנטים יפורשו מחדש כאזורים אחידים או כמילויי תכים מעורבבים.
• יש לאשר דוגמת רקמה (stitch-out) פיזית על הבד בפועל, לפני הייצור הסדרתי.
• כדאי לשאול אם הקובץ המדוגטט ישמש שוב בהזמנות חוזרות, כדי שהייצור החוזר יתאים.

סובלימציה מלאה

הארטוורק נבנה לפי פאנלי הגזרה בגודל הייצור המלא, כשהתמונה נמשכת מעבר לקו הגזירה ותוספות התפר נלקחות בחשבון. קבצים מרובדים וניתנים לעריכה עוזרים כשנדרשים שמות, מספרים או פריסות ספציפיות למידה. פירוט מלא במדריך הסובלימציה.

מיקום: החלק שקונים שוכחים

קובץ בלי מפרט מיקום הוא רק חצי מההנחיה. יש לתת מיקום וגודל בסנטימטרים, נמדדים מנקודה קבועה. המדריך מיקום הארטוורק מפרט מאילו נקודות למדוד ואיך לכתוב את כל בלוק המיקום.

• יש לציין את רוחב וגובה ההדפסה בסנטימטרים, לא כאחוז ולא כ"נראה בערך ככה".
• יש להגדיר נקודות ייחוס מתאימות לכל מיקום, למשל נקודת הכתף הגבוהה ומרכז החזית לגרפיקה בחזה. יש לציין כיצד מודדים על הבגד.
• יש לציין אם המיקום נשאר זהה בכל המידות או משתנה איתן. שתי האפשרויות תקפות; ההחלטה חייבת להתקבל.
• יש לציין כל מיקום בנפרד: חזה, גב, שרוול, ברדס, תווית צוואר.
• יש לשלוח שרטוט פשוט עם הערות לצד הקבצים. הדמיה בתוספת מידות מסירה כמעט כל אי-ודאות.

שאלה אחת שכדאי לשאול לצד פורמטי הקבצים: מי בסוף מחזיק בהכנת הייצור שנבנית מהארטוורק שלכם, קובץ הרקמה המדוגטט, ההפרדות, המסכים. זו שאלה שכמעט אף פעם לא עולה, והיא קובעת עד כמה קל לשחזר את אותו עיטור אצל ספק אחר. ראו בעלות על עיצוב.

שליחת קבצים בפורמט שמיש

1. 1יש לתת לקבצים שמות ברורים: דגם, מיקום, צבע, גרסה, למשל hoodie-front-2colour-v3.
2. 2יש לכלול מספר גרסה ותאריך, ולהסיר גרסאות מיושנות לפני השליחה.
3. 3יש לשלוח ארכיון אחד לכל דגם, ולא הודעות נפרדות לכל קובץ.
4. 4יש לכלול דף מפרט קצר שמפרט שיטה, גודל, מיקום וצבעים לכל עיצוב.
5. 5יש לציין במפורש איזה קובץ הוא הסופי. מפעלים מקבלים כמה סבבים, והחדש ביותר לא תמיד הוא המאושר.
6. 6כדאי לשמור את הקבצים המאושרים בארכיון אצלכם. תזדקקו להם להזמנה החוזרת.

אישור הגהה פיזית

לא משנה מה השיטה, יש לאשר הגהה פיזית על הבד בפועל לפני הייצור הסדרתי: סטרייק-אוף להדפסה, דוגמת רקמה לרקמה, פאנל מודפס לסובלימציה. מסכים והדמיות לא יכולים להראות צפיפות דיו, כיסוי חוטים או איך צבע מתנהג על משטח בעל מרקם.

כדאי לשמור את ההגהה המאושרת עם הדוגמה החתומה, כי היא הופכת לנקודת הייחוס להזמנות חוזרות.

הטעויות שעולות הכי הרבה זמן

• שליחת הדמיה או שקופית מצגת במקום קובץ הארטוורק.
• שליחת לוגו ברזולוציה נמוכה שנלקח מאתר אינטרנט.
• השארת פונטים חיים, כך שהעיצוב משתנה במחשב אחר.
• תיאור צבעים במילים במקום לפי הפניה.
• השמטת גודל ההדפסה הפיזי, שמונעת בדיקת רזולוציה ומיקום בקנה המידה המיועד.
• שינוי גודל קובץ רקמה בלי לבדוק צפיפות תפרים, פרטים וצורך בחישוב מחדש או בעריכה.
• שליחת ארטוורק סופי אחרי שהכנת הדוגמאות כבר החלה.

אם אין לכם קבצים שמישים, כדאי לומר זאת כבר בשלב הפנייה. זה מצב נורמלי עם פתרון נורמלי, והרבה יותר זול לפתור אותו לפני שהייצור נקבע בלוח הזמנים מאשר אחרי. ראו את מדריך ה-RFQ לגבי מה לשלוח לצד הארטוורק.